חנייה במקום!
הכתובת שלך לחיוך מושלם!
מרפאת שיניים
כירורגיה
השימוש בביטוי פרוצדורה או הליך בכירורגיה דנטלית, מעורר לעיתים חרדה ואי נוחות, אצל מטופלים שלא עברו טיפול ושיקום דנטלי, במרפאה אשר עוסקת בתחום שיקום הפה, באמצעות תהליכים כירורגיים שונים.
כיום מרבית הטיפולים במרפאתנו בכירורגיה דנטלית מתבצעים באופן המונע מהמטופל אי נוחות, כאב, סבל ותופעות לוואי, אשר מאפיינות במקרים רבים תהליכים בכירורגיה כללית והיו בעבר נלווים לטיפולים ותהליכים בכירורגיה דנטלית.
ראוי לציין כי חלקן של הפרוצדורות הכירורגיות הדנטליות הינן מתן מענה טיפולי למצבים אקוטיים לשמירה על בריאות הפה וחלקן של התהליכים משמשים אותנו לתהליכי יזומים של שיקום דנטלי.
עקירת שן כירורגית
עקירה כירורגית מתבצעת כאשר לא ניתן לשלוף בקלות את השן מעצם הלסת שאליה היא מקובעת. זהו הליך מעט מורכב יותר מעקירה שגרתית, אך הוא גם הרבה פחות מפחיד ממה שחלק מהאנשים מדמיינים.
הרופא ימליץ על עקירה כזאת באחד מהמקרים הבאים:
הרס כתר השן – הכתר הוא החלק העליון והנראה לעין של השן. כשהחלק הזה נהרס, הרופא לא יכול לאחוז בשן כמו שצריך כדי להסיר אותה ולכן נדרש ההליך הכירורגי.
שן כלואה – ישנם מקרים שבהם שיני בינה כלואות בתוך העצם של הלסת ולעיתים קרובות יש צורך לעקור אותן עקב מחלה שהן עוררו, או על מנת למנוע התפתחות מחלה. שיניים כאלה נעקרות באמצעות ניתוח.
בעיות בשורשי השן – לעיתים לא ניתן לעקור את השן בצורה "רגילה" בגלל מורכבות בשורש השן – כלומר החלק המחבר אותה אל הלסת. יש מצבים לדוגמה שבהם השורש עקום, כפוף או שבור ולכן נדרשת התערבות מורכבת יותר כדי לנתק את השן שאותה עוקרים.
עקירת שן בינה
השתלת עצם
השתלת עצם היא הליך כירורגי שבו מורכבת עצם לתוך הלסת בפה. היא תהווה בסיס שייתן יציבות וקיבוע למטופלים שאיבדו את שיניהם ומתכוונים לעבור השתלת שיניים. העצם מורכבות באזורים בפה שאין בהם מספיק עצם להחזקת השתלים או שחסרה עצם. העצם המושתלת מעניקה תמיכה טובה לשתלים, וכך הם יהיו יציבים יותר היכן שנפח העצם דליל.
מטרה נוספת לשמה מושתלת עצם בלסת היא הצורך לאחות עצמות שבורות, סדוקות או בעלות תפקוד ירוד כתוצאה מנזק חמור. לעצם המושתלת ישנם מספר תפקידים בפה: מלבד להחליף את העצם החסרה, היא מעודדת צמיחה של עצמות חדשות, מעבה את הלסת ועוזרת להתחדשות ולשיקום של רכס הלסת.
הרמת סינוס
איבוד של השיניים הטבעיות באזור הטוחנות העליונות, גורמת לספיגה פזיולוגית של הרכס האלוואולרי במימד אורכי ורוחבי, ולא תמיד מאפשרת החדרת שתלים דנטליים בחלק האחורי של הלסת העליונה. ללא שחזור ובנייה של העצם עם השנים נוצרת פנאומטיזציה (סינוס רחב וגדול) של הסינוס המקסילארי. לצורך שחזור הרכס האלוואולרי בחלקו האחורי של הלסת העליונה צריכים לבצע הרמת סינוס בשיטה הפתוחה.
הרמת סינוס סגורה – היינה טכניקה של הרמת סינוס בשיטה ״העיוורת״ ללא פתיחת חלון צדדית. הרמת סינוס מתבצעת דרך עצם הלסת מתוך חלל הפה ולא מהצד. תחילה מבצעים קדח עד רצפת הסינוס, ביצוע של שבר קטן ברצפת הסינוס, השתלת עצם, והברגת שתל.
הרמת סינוס פתוחה - מדובר בהליך יותר מורכב ומשמעותי כשהמטופל סובל ממחסור גדול של עצם. בשיטה זו פותחים "חלון" בתוך חלל הפה בצד החיצוני של הלסת העליונה, כדי לאפשר גישה אל הסינוס. דרך הפתח, הרופא מחדיר תחליף עצם מלאכותי לחלל הסינוס. עם הזמן ובהדרגה הגוף מייצר תאי עצם חדשים ומחליף את העצם המלאכותית. זמן ההמתנה מכונה "קליטת העצם" והוא נמשך כשישה חודשים. רק לאחר סיום ההליך ניתן לעבור לטיפול בשן החסרה ולהרכיב את השתל הדנטלי.
למה לעשות אצלינו ?
כיום, משתמשים במרפאתנו בעזרת מכשיר הגדלה מתאים (מיקרוסקופ), ומכשיר ייעודי הנקרא piezo עם טיפים אולטרה סונים מיוחדים לחיתוך עצם. תחת מיקרוסקופ ומכשיר פייזו גדלים אחוזי הצלחה בביצוע הרמת סינוס בשיטה פתוחה ו/או סגורה, ואיתו קטנים אחוזי כישלונות וסיבוכים של הפרוצדורה האמורה.
היתרונות המשמעותיים במכשיר זה, הם חתכים מיקרומטריים עם דיוק כירורגיה מרבי, אשר מגנים על כל סוגי הרקמות הרכות בפה.
מונע פגיעה לא רצויה ברקמה רכה, עצבים, כלי דם.
פחות נפיחות וכאבים לאחר הניתוח.
ריפוי מהיר יותר.
שיני הבינה הן השיניים הטוחנות האחרונות בחלל הפה . הן גם אלו שבוקעות אחרונות בסביבות גיל 17 ולכן גם נקראות ״שיני בינה״ כי אז בגיל הבגרות יש לנו יותר בינה. עם השנים שיניים אלו פחות מתפקדות בחלל הפה ואחת התאוריות סביב עובדה זו היא שהלסתות הפכו להיות קטנות יותר וכן אין מקום לשיני הבינה לבקוע. כ 40 אחוז משיני הבינה יישארו כלואות במידה כזאת או אחרת ולא יבקעו בצורה תקינה. מקובל להגיד ששן שלא בקעה עד גיל 24 לערך אין שום סיכוי שתקבע. ישנם מצבים בהם ברור לנו שאין שום סיכוי ששן הבינה תבקע , ניתן לדעת זאת על פי מיקום וזווית שן הבינה ביחס ללסת ולשיניים הסמוכות.
מה הסימנים לדלקת בשן בינה?
-
נפיחות מקומית ואף נפיחות חיצונית.
-
הגבלה בפתיחת הפה ולפעמים חוסר יכולת לסגור שיניים עקב לחץ על השן בינה.
-
קושי בבליעה.
-
הפרשה מוגלתית מקומית וריח רע, לעיתים טעם מלוח בפה .
-
דחיסת מזון