top of page

עקירת שיני בינה

עקירת שן בינה

מהו הסיכוי לסבול משן בינה כלואה ומתי זה אמור לקרות?

שיני בינה הן השיניים הטוחנות האחרונות שבוקעות. בעוד ששאר השיניים הטוחנות בוקעות בין גיל 6 עד  14 שנים, שיני הבינה בדרך כלל מתחילות להתפתח בתוך עצם הלסת בגיל 8, אך בוקעות באזור גיל 18. לפעמים זה עשוי לקחת אפילו יותר זמן והתהליך יכול להסתיים רק בגיל 22 או אפילו מאוחר יותר.

על פי הערכות שונות, בין 60% ל-70% מהאנשים יסבלו ממצב שבו לשן הבינה אין מספיק מקום לבקוע. במצב כזה, ייתכן ששן הבינה תהיה כלואה באופן מלא או חלקי. ללא אבחון מקצועי קשה להעריך אם השן תבקע ללא בעיה או תחייב טיפול מעמיק. לכן, אבחון של רופא שיניים או כירורג פה ולסת עשוי לסייע להיערך מראש ולהתאים טיפול בשלב מוקדם יחסית, לפני שהשן תגרום לכאבים ולסיבוכים אחרים.

במרבית המקרים, שיני הבינה מתחילות לבקוע בסביבות גיל ההתבגרות, ומסיימות את בקיעתן בגיל , בדרך כלל, בסביבות גיל 20. בניגוד לשיניים אחרות, במקרים רבים, אין בלסתות מספיק מקום לבקיעה תקינה של שיני הבינה. מצב זה, של שן בינה כלואה או שן בינה שבקעה במנח לא תקין,  עלול ליצור מספר בעיות, שהפתרון שלהן העלולות להוביל לעקירה של השן, בהן:

  • התפתחות של עששת

  • התפתחות של דלקת חניכיים, המתבטאת בנפיחות, כאבים ואודם

  • התפתחות של ציסטה בסביבת השן הכלואה

  • שאריות מזון שנכלאו בסביבת שן הבינה

  • צורך בטיפול אורתודנטי (יישור שיניים)

  • צורך בטיפול אורטוגנטי (ניתוח ליישור שיניים ולסתות)

  • ועוד

מהם התסמינים לדלקת בשן בינה?

התסמינים יכולים להיות שונים מאדם לאדם, אך בדרך כלל הם:

  • נפיחות מקומית ואף נפיחות חיצונית באזור האחורי של הלסת.

  • הגבלה בפתיחת הפה ולפעמים חוסר יכולת לסגור שיניים עקב לחץ על השן בינה.

  • קושי וכאבים בבליעה.

  • הפרשה מוגלתית מקומית וריח רע, לעיתים טעם מלוח בפה.

  • כאבים בזמן אכילה.

אלו בעיות עלולות להיגרם כתוצאה משיני בינה ?

קשה לצחצח אותן – הן פשוט ממוקמות בסוף הפה, לעיתים מתחת ללחיים שגם כך צמודות אליהן, ואם זה לא מספיק אז הן גם קרובות מדי לבית הבליעה – מה שאומר שזאת עבודה די קשה ולא תמיד אפשרית.

הן "נכלאות" – כאשר אין הרבה מקום בלסת, השן שמנסה לפלס לעצמה דרך החוצה נותרת כלואה. חוסר היכולת שלה לבקוע יכול בקלות לגרום לכאבים ולנפיחות בחניכיים.

הן לא ישרות – בחלק מהמקרים, בגלל אותה צפיפות שיש בפה, מנח השן (המקום בו היא מונחת מתחת לחניכיים) יכול להיות עקום או לפתח נטייה לכל מיני כיוונים, מה שעלול ליצור בעיה עם בקיעה נורמלית כלפי מעלה, ומן הסתם שוב, לגרור כאבים.

החניכיים מכסות אותן – במקרים אחרים, בהם שן הבינה מצליחה לפלס לעצמה דרך ולבקוע חלקית, יש נטייה לחניכיים לעלות ולכסות חלק ממנה שוב. זה יוצר כיסים נוחים שבהם נשארים שיירי מזון וזה יופי של דבר בעבור חיידקים ודלקות.

הן יכולות לשבש את מבנה השיניים כולו – בחלק מהמקרים שיני הבינה בוקעות ומתפתחות, אבל הן גם יוצרות "על הדרך" מראה לא מסודר וצפוף שמצריך לא רק לעקור אותן אלא גם התערבות אורתודונטית רצינית.

איזה צילומים עושים לעקירת שיני בינה?

צילום פנורמי – זהו הצילום הבסיסי הנדרש לצורך ביצוע אבחנה וקביעת טיפול . הצילום מדגים את המנח הכללי של השן והיחוס שלה ללסת ולשיניים הסמכות , מידע נוסף חשוב הנגזר מהצילום זה הקרבה לעצב הלסת .במידה ומודגמת קרבה יתרה מומלץ ביצוע צילום CT.

צילום CT – זהו צילום תלת מימדי המדגים את האנטומייה המדויקת של האזור . הצילום מתבצע במכון מיוחד. מכשיר הסיטי הינו מסוג מיוחד בעל קרינה מינימלית ביחס למכשירי סיטי בשכיבה המוכרים מבתי חולים. המכשיר נקרא CBCT – CONE BEAM CT. בצילום הנל ניתן לראות בדיוק את צורת השורשים וקרבתם לעצב הלסת ומתאפשר תכנון מדויק של הפעולה.

איך עוקרים שיני בינה?

כמו בכל טיפול שיניים, נעשה קודם כל אבחון שייתן לרופא נתונים לתכנון הדרך הטובה ביותר לעקירה. הרופא יסתמך על צילומי רנטגן וCT של השן על מנת לדעת איך לגשת לעניין.​

בתחילת הטיפול הרופא המטפל נותן זריקת הרדמה מקומית, כדי להרדים את האזור שבו תוסר השן. אופן הפעולה הוא לחלוטין ייחודי לכל מטופל ומטופל. 

 

הזווית בה נמצאת השן, שן בינה עקומה, מידת קרבתה לשיניים אחרות ושיקולים נוספים יובילו את התהליך. לעיתים לא תהיה ברירה אלא לבצע חיתוך של רקמת החניכיים ותפירה לאחר מכן. לעיתים יהיה צורך להוציא את השן בחלקים על מנת להצליח ולהוציא את כולה. כדי לעקור את שן הבינה, רופא השיניים פותח את רקמת החניכיים שמעל השן ומוציא את כל העצם שמכסה את השן. הרופא מפריד את רקמת החיבור של השן מהעצם ולאחר מכן מסיר את השן.

לאחר שהשן נעקרה, ייתכן ויהיה צורך בתפרים. חלק מהתפרים נעלמים מעצמם ואת חלקם יש להסיר במרפאת השיניים לאחר כמה ימים. רופא השיניים יגיד לכם אם במקרה שלכם צריך להסיר את התפרים במרפאה. תחבושת תונח על הפצע כדי לעצור את הדימום.

תהליך ההחלמה

תהליך ההחלמה מן ההליך אינדיבידואלי אף הוא לכל מטופל ותלוי בפעולה שהיה צורך לבצע, עד כמה יצאה השן בקלות, ועם איזה קשיים הרופא התמודד. 

מומלץ לקחת חופש מספר ימים כיוון שעלולים לסבול מאדמומיות ונפיחות וגם כאבים.

לעיתים יהיה צורך לקחת אנטיביוטיקה. לא מומלץ במהלך ההחלמה לאכול מאכלים חמים מדי ובעיקר לנוח מפעילות ולתת לגוף להתאושש. אמנם מדובר על טיפול מקומי אך הגוף כולו מושפע. 

אמנם, ישנם מקרים בהם המטופל יכול לחזור לשגרה לאחר יומיים של מנוחה, מאחר וכל עקירה אינדיבידואלית ולכל מתרפא רמת סף כאב שונה.

bottom of page